כמה בשר להזמין לאירוע היא שאלה על כמות הבשר והעוף שצריך לתכנן לכל אורח, כך שלא יחסר אוכל ולא יישארו עודפים מיותרים. קייטרינג אלדרברי מחשב את הכמות לכל אירוע בשרי בנפרד, לפי מספר המוזמנים, מבנה התפריט ושעת הסעודה, ומשרת אירועים בירושלים ובכל הארץ. הנה כלל האצבע וההיגיון שמאחוריו.
מה כלל האצבע לכמות בשר לאורח?
כלל אצבע נפוץ בענף הוא בערך 150 עד 250 גרם בשר או עוף נא לאורח במנה העיקרית. המספר הזה אינו חוק, והוא משתנה מאוד לפי התפריט. כשיש רק מנה עיקרית אחת ובלי עמדות נוספות, נוטים להישאר בחלק העליון של הטווח. כשיש כמה שלבים בשריים, כל שלב מקבל פחות.
חשוב להבדיל בין משקל נא למשקל מוגש. בישול, צלייה ועצמות מורידים חלק ניכר מהמשקל, ולכן הכמות שמוזמנת מהספק גדולה מהכמות שמגיעה לצלחת. את החישוב הזה מבצע הקייטרינג, ואין צורך שתעשו אותו בעצמכם.
מה משנה את הכמות?
שני אירועים עם אותו מספר אורחים יכולים לדרוש כמויות שונות מאוד. אלה הגורמים שמשפיעים הכי הרבה:
- מספר השלבים הבשריים: אם יש מנה ראשונה בשרית, מרק ועמדת גריל לצד המנה העיקרית, אף אחד מהם לא יהיה גדול כמו סעודה של מנה אחת.
- הרכב הקהל: באירוע עם הרבה גברים צעירים הצריכה בדרך כלל גבוהה יותר, ובאירוע עם הרבה נשים, ילדים או קשישים היא נמוכה יותר.
- שעת האירוע: סעודת ערב מלאה אחרי יום עבודה נאכלת אחרת מקבלת פנים בצהריים או משתה קצר.
- התוספות והסלטים: ככל שהשולחן עשיר יותר בפחמימות וירקות, כך האורחים לוקחים פחות בשר.
- סוג הבשר: מנות עם עצם, כמו כנפיים או צלעות, דורשות משקל נא גדול יותר לכל מנה מאשר פילה ללא עצם.
- סגנון ההגשה: בבופה אנשים לוקחים לפי התיאבון ואפשר לחזור, ובצלחת מוכנה הכמות קבועה מראש.
איך זה נראה בפועל?
כדי לראות איך הגורמים משתלבים, כדאי לחשוב על שלוש דוגמאות כלליות. בסעודה רשמית עם מנה ראשונה ומנה עיקרית מוגשות לשולחן, הכמות לכל אורח מתחלקת בין שתי המנות והיא מדויקת יחסית. בבופה גדול עם כמה מנות עיקריות לבחירה, הקייטרינג מתכנן כמות כוללת גדולה יותר ומחלק אותה בין כמה סוגי בשר, כדי שאף מנה לא תיגמר מוקדם.
בחתונה עם עמדות אוכל לאורך הערב הצריכה מתפזרת לאורך זמן, ולכן מחשבים אותה אחרת מסעודה אחת קצרה. על הנושא הזה אפשר לקרוא עוד במאמר על עמדות אוכל כשרות לאירועים.
למה לא כדאי להזמין בשר בעצמכם?
יש מי שמנסים לחשב לבד ולהעביר לקייטרינג מספר גרמים. בפועל זה לא הכי יעיל, כי הקייטרינג יודע כמה אובדן יש בכל שיטת בישול, כמה מגיע מכל חיתוך ומה בדיוק נכנס לתפריט. מה שכדאי לעשות הוא למסור מספר מוזמנים משוער, לציין אם יש הרבה ילדים או קשישים, ולהגיד אם אתם מעדיפים מרווח ביטחון גדול או חישוב צמוד.
שימו לב גם ליחס בין מוזמנים לאורחים שבאמת מגיעים. באירועים רבים מגיעים פחות אנשים ממספר האישורים הכולל, ובאחרים מגיעים אורחים שלא אושרו. כדאי לעדכן את הקייטרינג על כל שינוי משמעותי במספר, ובדרך כלל אפשר לעשות זאת עד תאריך שנקבע מראש. מי שמחפש תמונה רחבה יותר של התהליך יכול להמשיך אל איך לבחור קייטרינג בשרי.
איך מתאמים את זה עם קייטרינג אלדרברי?
בשיחה הראשונה מספיק לספר כמה אורחים צפויים, מה סוג האירוע ומתי הוא מתקיים. משם הצוות מציע תפריט מותאם אישית ומחשב את הכמויות. אם המטרה היא להבין גם את התמונה הכוללת של השירות, אפשר לעבור על קייטרינג בשרי ולראות איך מתנהל אירוע מההזמנה ועד ההגשה. הכמות הסופית נסגרת יחד עם התפריט, והיא תלויה בכל הגורמים שהוזכרו למעלה.
שאלות נפוצות
כמה גרם בשר לאורח באירוע?
כלל אצבע נפוץ הוא 150 עד 250 גרם נא למנה עיקרית. הכמות הסופית תלויה במספר השלבים הבשריים, בקהל ובתפריט, ולכן הקייטרינג הוא זה שמחשב אותה בפועל.
האם גברים אוכלים יותר בשר מנשים באירוע?
בדרך כלל כן, ולכן הרכב הקהל נלקח בחשבון בתכנון. כשיש ילדים או קשישים רבים הכמות הממוצעת נמוכה יותר. כדאי לספר לקייטרינג מי מגיע.
האם בבופה צריך יותר בשר מאשר בהגשה לצלחת?
לרוב כן, כי בבופה אורחים חוזרים לקחת ומתוכננת רזרבה בכל מנה. בהגשה לצלחת הכמות קבועה מראש והחישוב צמוד יותר.
מי מחשב את כמות הבשר, אני או הקייטרינג?
הקייטרינג. אתם מוסרים מספר אורחים, סוג אירוע ושעה, והוא מתרגם את זה לכמויות נא לפי התפריט ושיטות הבישול.
מה קורה אם מספר האורחים משתנה סמוך לאירוע?
כדאי לעדכן את הקייטרינג מוקדם ככל האפשר. בדרך כלל יש מועד שבו עדיין אפשר לשנות כמויות, ושווה לברר אותו בעת ההזמנה.